כחלק מתחביביו המוזיקליים שייחדו את דן והיוו חלק מהותי מחייו, היו נגינה על טובה בקונסרבטוריון באופן מקצועי, ונגינה על גיטרה כתחביב. הוא חיבר לעצמו תווים ושר. אחד הזיכרונות המשמעותיים הקשורים לתחביב השירה היה הטיול השנתי בכיתה י'ב כשבזמן הנסיעה באוטובוס דן התחיל לשיר שירים בקול רם והצחיק את כולם. הכינוי של דן היה "הזמיר". תחביב נוסף ומשמעותי מאוד של דן היה הטיולים ברחבי ארץ ישראל ובעיקר במעיינות. הוא נעזר בחוברת טיולים שבה היו מיקומים של כל המעיינות בארץ. דן וחבריו נהנו מאוד לטייל יחדיו ובעזרת החוברת שהייתה לו הם הצליחו לבקר במעיינות רבים ונהגו לעשות זאת לעיתים קרובות.
דן היה בן הזקונים במשפחתו מתוך שלושה אחים ( נעמה ועמיחי). בילדותו, דן היה ילד מאוד עצמאי, דעתן, ביתי, אחראי, נדיב, מלא שמחת חיים וטוב לב.ילד שדאג לכל סובביו. הוא היה הדמות המובילה בבית שדאגה לסדר, גם כשלא היה מצופה ממנו לעשות זאת. למרות שהיה הילד הצעיר במשפחה, הוא הצליח "להחזיק את כולם" על גבו ולעזור להם במצבים שונים. הוא הצטייר כדמות אבהית אשר נותנת דוגמה לכל הסובבים אותו. דן היה ילד מאוד חם, אוהב ומשפחתי. הוא היה קשור לכולם וכולם נהנו מחברתו, אך הקשר החזק ביותר שהיה לו היה עם אימו, רינה. אמו מספרת כי הוא היה ילד מאוד עצמאי. כבר מגיל 11 הלך לקנות לעצמו בגדים לבדו. הוא תמיד עשה את מה שביקשו ממנו ומעבר לכך. דן היה ילד חייכן, יפה תואר, טיפוס מואר שאהב את משפחתו וחבריו. אדם מלא אמונה ואושר. אימו, רינה, מאוד גאה בו ובהישגים שצבר והגעגוע אליו הוא עצום. הוא היה הילד הקטן שלה, בן הזקונים, שמילא את חייה בשמחה והיום היא ממלאה בשמחה את חייהם של אחרים.
בבית הספר דן היה תלמיד מאוד מסור. היה לו הומור שקט והוא הצליח להתחבר למורים ולתלמידים. הדבר הראשון שאנשים ראו בדן היה את חיוכו הרחב שהאיר את פניו, חיוך שקרוביו זוכרים עד היום. חיוך זה ייחד אותו וביטא את תכונותיו האהודות. הוא לא היה מהתלמידים שבלטו, אבל מי שהכיר אותו ידע שהוא כוכב ושהשקט שלו זה רק חלק מהאישיות הרבה שלו. כשהוא היה עם חבריו הטובים הוא הוגדר כ"המצחיק" של החבורה. למבחנים הוא למד עם חברים וחברות והצליח להוציא תעודת בגרות עם ציונים גבוהים. בספר מחזור כתבו עליו: "לבית הספר תמיד מגיע באיחור ולמבחנים לומד חמש דקות לפני השיעור. תימני גוש קטיפניק שאוהב לזמר ועל תורת ה' לא יוותר".
בביתו של דן, לדת היה חלק באורח חיי המשפחה. משפחתו של דן הייתה מסורתית. דן אהב את הדת והיה לו חשוב לשמור עליה. למרות אהבתו לדת הוא התעקש ללכת לתיכון חילוני ולהתגייס לצבא. בזמן התיכון דן לא דיבר רבות על הדת ולא הלך עם כיפה על הראש. לקראת סוף התיכון חל בדן שינוי והוא התקרב עוד יותר לדת. כשסיים תיכון הוא עדיין דבק ברצון להתגייס, ולכן הלך למכינה הקדם צבאית- "עלי", שם התפתח, גיבש ועיצב את דמותו. הוא למד שם שנה וחצי עד לגיוסו. "עלי" הייתה מכינה קדם צבאית על רקע דתי, וכך דן הצליח לשלב בין הדת לבין הרצון להתגייס ולתרום למדינתו. כאשר דן נהרגאורגנה לכבודו הכנסת ספר תורה בבית הכנסת שליד ביתו ששם דן נהג להיות בזמן השבת. בזמן הכנסת הספר נאמו לזכרו אנשים שדן השאיר עליהם חותם, ביניהם היו מורים "מעלי" כמו הרב אלי סדן ויגאל לווינשטין. דן היה מנהיג ומפקד מלידה. הוא תמיד משך אחריו את כולם בטבעיות וסחף אחריו את כולם. הוא תמיד דיבר בגובה העיניים ובהערצה אל בני משפחתו. דן היה איש חם ואוהב ותמיד חשב קדימה (משפחה, ילדים, בית, אישה…). דן רצה להתגייס לחי"ר, ולכן עשה ניתוח עיניים להסרת המשקפיים, אך לבסוף גוייס לשריון.
בתאריך 21.03.2010 דן נפל בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים ברמת הגולן כאשר התנדב ללוות חבר חולה מהגדוד למרפאה צבאית בבסיס בנפאח, כשבוע לפני פסח. הוא היה בן 21 בעת נפילתו. דן נקבר בבית העלמין הצבאי שבכפר סבא. בעקבות מותו התגלה עד כמה הוא השפיע על אנשים במהלך חייו. חיוכו ואישיותו ישארו חרוטים לנצח בזכרונם של האנשים שאיתם היה בקשר . לזכרו אורגנה ריצת ניווט בקצרין והתקיימו שיעורים בבית הכנסת בו גדל.
דברים שנאמרו על דן שניידמן ז"ל:
"דן, קודם כל רצינו להגיד שאתה עדיין איתנו, וגם תמיד תהייה. עם כל העצות הטובות והחברות המדהימה, והיכולת המופלאה שלך לצחוק גם כשרע. כשאנחנו יושבים ונזכרים בשנה שהייתה לנו, וחושבים על דן אנחנו לא בדיוק מצליחים לתפוס שהוא לא איתנו. אותו חייל גבוה עם חיוך שלא נגמר, אנחנו חושבים לעצמינו כמה היית יכול להוסיף לנו היום עם כושר השכנוע שלך והכישרון להציג את הדברים כל כך פשוט ונכון,כך שכול אדם יכול להבין". מתוך גדוד סער פלוגת "זאבים".
"דן שניידמן. אף פעם לא אמרנו בן מחזור כי הוא היה יותר מזה. הוא לא היה אח, אלא יותר דמות אבהית. דן תמיד דאג, תמיד שאל ותמיד היה אכפתי. בכל צרה ובעיה היה אפשר לפנות אליו ולמצוא מענה ופיתרון. דמות אב שתמיד הייתה בשבילנו, נתנה תמיכה וחיפוי. בחור זהב, בחור כארז, אדיב, נדיב וחברותי, הכול אפשר לכתוב ולומר עליו ואני לא מאמין שיש הגדרה לטוב שלא חלה עליו". מתוך גדוד סער פלוגת "זאבים".
"דן, אתה היית עולם מלא. כאילן בכרם החיים. עקירתך גורמת צער וייסורים למשפחתך, למכריך ולמתפללי בית הכנסת "דביר יהונתן" שבו התפללת". מתוך דברים לזכרו של דן שניידמן ז"ל בהכנסת ספר תורה לזכרו.
